ברכת יעקב ליהודה ניתנה כנראה בעמק האלה, בין בית שמש לקרית-גת, במקום בו נמצאים היום מושב עגור וכרמי יקב עגור, הקרוי על שם המושב. כבר אז היה זה אזור שמהותו ענבים ויין, ומהם באו ֹו ַ ּובְ דם־ ֹ ֹנו, כִּ בֵּ ַּס בַּי ׁ יִן לְ בֻ ש ֹ ּ ׂרֵ קָ ה בְּ נִ י אֲ ת ֹ ַ סְ רִ י לגֶּ ֹ פֶ ן עִ יר ַ ה וְלש הן השפע והן השמחה. וכך ברך יעקב: ״א ּניִם מֵ חָ לָ ב". ֹ ַ ה; ח ַ כְ לִ ילִ י עֵ יניִם מִ יָּיִן, ּולְ בֶ ן־שִ ׁ ַ עֲ נָ בִ ים סּות ממילים קדומות אלה נטלו, אולי, שוקי ואוולין ישוב, מייסדי יקב עגור, את ההשראה השורה עליו. מדובר ביקב בוטיק שמח, שנמצא במיקום יפהפה בו הוא מארח למופת, עם יינותיו הטובים לצד ירקות מ'חוות צוק' והופעות מוזיקה. במשך שנים, מאז נוסד היקב שהיה מראשוני יקבי הבוטיק בישראל, הייתה דמותו של שוקי מזוהה עם היקב כשם היו הם ישות אחת בלתי-נפרדת. לאחרונה, מתוך ראייה קדימה והבנה שהיקב זקוק לדור חדש שיגשים את חזונו, רקח שוקי סדרה של מהלכים מרתקים, חיבר אליו כשותפים את אלעד כץ ואת איל דרורי, ובכך פתאום מתמצב לו עגור כאחד היקבים המבטיחים של השנים הבאות. אלעד כץ, שמשמש כמנכ״ל היקב, היה במשך שנים מנכ״ל יקב קסטל, מיקבי הדגל של ישראל. עם היכרותו העמוקה את עולם היין בישראל והאזור הגאוגרפי הזה בפרט, דאג אלעד לדייק את החיבור ולזקק את החזון. איל דרורי, שהצטרף כיינן שותף, סיים לימודי יין וכורמות בפיימונטה, איטליה, ולאחריהם עבד באיטליה, בצרפת ובאי היווני כרתים. הוא חזר אל עולם היין הישראלי עם הרבה ידע, אהבה ותשוקה, ועד לאחרונה עבד כיינן ביקב סוסון ים, אך רבים מכירים אותו גם כוורמוטאי בחסד עליון. איל נחשב לאחד הייננים המסקרנים, הצנועים והמבטיחים שפועלים בארץ, והצטרפותו ל״עגור״ היא עבורו סגירת מעגל מרגשת. כנער שגר בשכנות ליקב הוא בצר בכרמים של עגור, וכחייל היה מבלה את הרגילות בחדר התסיסה של היקב. פה התחילה האהבה שלו ליין, וכאן הוא מקווה לבטא אותה ואת הידע שצבר. אנחנו בצ׳ירז מאוד סקרנים לגלות לאן יוביל השילוב האנושי המקסים הזה, ומבטיחים לעקוב אחרי עגור בסקרנות ובקפדנות המאפיינות אותנו, ולהמשיך ולשתף אתכם בתגליות שלנו. ובכל זאת, לפני שנביט אל העתיד המבטיח, לעגור יש עבר חלוצי ומפואר. שוקי ישוב, צנחן הלום הקרב מהחווה הסינית )מלחמת יום הכיפורים(, שהיה גם נגר, מוסמך לפילוסופיה וחובב מוסיקה חד-אוזן, נטע בשנת 1999 כרם בודד, והפיק ממנו 1000 בקבוקים. חבר משותף הכיר בינו ובין זאב דוניה, אז קולנוען והיום בעל היקב סוסון ים. היין שעשו יחד שני המשוגעים לדבר היה ׳אלול׳, שייצורו נמשך מאז כבר יותר משני עשורים אצל דוניה ביקב שבבר-גיורא. כבעל מלאכה וכנגר אומן, שקד שוקי על שיפורו המתמיד של היקב שהקים בחצר בית המגורים, ולאט לאט צייד אותו במכלים ובציוד הנדרשים לטפל בכמות הולכת וגדלה של ענבים. היום עומדים לרשותו של שוקי ענבים מ12- חלקות בהסכמים ארוכי טווח, מהם עם טובי הכורמים במדינה. בין היהלומים ניתן למנות את חלקת 'האוכף' שבין נחל סנסן וואדי פוקין, שניטעה לפני 17 שנה, ושמעובדת במקצועיות ובאהבה על ידי עמית ניר ממושב מטע. בעגור לא תמצאו יינות זניים. ״כל יין שלנו הוא ממסך, תערובת ייחודית וחד- פעמית, והוא סיפור בפני עצמו״ מסביר שוקי. ״מרתק אותי תהליך המיזוג והחיתון בין החביות השונות, הזנים והחלקות. זו זכות גדולה להתוודע לפלא חדש שנוצר בחך לאחר טעימה של עשרות חביות, והיכולת להתרגש כל פעם מחדש נותנת לי כוח להביא את הגילוי הזה לאוהבי יין נוספים״. ַ שני יינות הבלנד הבולטים של היקב, ׳לּיָם׳ ו׳שמירה מיוחדת׳, מציעים עשייה שמשלבת את עוצמת הטרואר עם יסודות של עידון וצניעות. אלו יינות שאינם מתאמצים כדי להרשים, אלא מדברים בשפה גסטרונומית של מטבח מקומי. אך אנו כאמור רק בתחילתו של הפרק השני בתולדות היקב, ועם הכרמים החדשים שדאגו אלעד ואיל לנטוע, אנחנו כבר נרגשים ודרוכים לראות את כל הטוב שטומן בחובו העתיד.